איגוד הכדוריד
השוודים הירוקים
צילום - מועדון הכדוריד ורברג

אנחנו במפה, הפרק השישי
- והפעם בשוודיה, עם רם טורקניץ, מקשר נבחרת ישראל, שממשיך לעונה השנייה שלו בורברג מהליגה הבכירה. נתחיל מהסוף, הקורונה עצרה את הליגה השוודית מחזור אחד לפני סיומה, מה שהותיר את ורברג בליגה הראשונה ומנע ממנה ירידה לשנייה, ומכאן שהעתיד נראה אופטימי למדי בשוודיה גם בימי הקורונה, עפ"י טורקניץ, ונעשה היכרות עם המועדון הסימפטי - שיש לו גם הרבה מה ללמוד ממנו בהיבט הקהילתי.

>>>אתר האינטרנט של מועדון הכדוריד ורברג

ורברג היא עיר ששוכנת על חופה המערבי של שוודיה, במחוז הלנד. עיר תיירותית, עם רצועת חוף ארוכה ואיזורי גלישה, והיא לגמרי לא "חור", שכן היא מרוחקת כ-45 דקות נסיעה מגטבורג  (כשעתיים ממאלמו ומעט יותר מקופנהאגן בירת דנמרק). היא לא עיר גדולה, ועם תושבי הכפרים שמקיפים אותה היא מונה פחות מ-70 אלף תושבים. אם לפני כמאתיים שנה סופר ובישוף מקומי בשוודיה כינה את העיר "מותק לפקפק במקום המכוער ביותר בשוודיה", בשנים האחרונות העיר זכתה לשבחים ואפילו לפרס על מרכז העיר הטובה והיפה, שבנויה בשילוב של חדש וישן, מראות היסטוריים שמשתלבים עם רעיונות חדשים, וגם מסעדות שזוכות לדירוג מכובד והיא מתויירת בעיקר בעת הזו של השנה.

 

ולמי שמגיע לאיזור ורוצה לטייל בורברג - המלצות אתר טריפאדווייזר


ורברג היא גם עיר ספורט מכובדת. כמה קטנה, ככה מצליחה בשנים האחרונות לעלות על המפה בשוודיה: לפני שנה, מועדון הכדוריד, שנוסד ב-1973, העפיל לראשונה בתולדותיו לליגה הבכירה. מועדון הכדורגל המקומי עלה גם כן על המפה, והיה מדורג לפני מספר שבועות בצמרת ליגת העל השוודית. ויש גם קבוצות הוקי קרח, פלורבול (ספורט מאוד פופולארי בשוודיה). במועדון הכדוריד למשל מפעילים גם קבוצת נשים (ליגה רביעית), וקבוצת בוגרים נוספת שמשחקת בליגה שמינית, והקבוצה הזו היא סיפור בפני עצמו - היא הוקמה לצורך שילוב מהגרים, ויש בה שחקנים מאפריקה, מאסיה וגם מסוריה.

אם הזכרנו שילוב, ראוי לפרגן לורברג על הפעלת פרויקט נהדר. הוא לגמרי לא ייחודי בשוודיה, שם מועדוני ספורט רבים פועלים כך, אבל הוא בהחלט רעיון שיכול לשמש כאן השראה בספורט. המועדון מפעיל תוכנית חברתית שאותה הוא מבצע בקהילה למען הדור הצעיר. יש פרויקט "שילוב" - שבו המועדון דואג שצעירים מרקעים שונים יוכלו להיפגש במסגרת הכדוריד, וזה כולל שילוב ילדי פליטים והעסקתם בארגון. שילוב של מאות ילדים, ולא פחות מ-1600 פעילויות בשנה, שמתוכן 21 אלף פעילויות פרטניות! שמתבצעות במסגרת בתי הספר, בגנים, וכמובן בבית הספר לכדוריד ובמחלקת הנוער - חלקן יחד עם שחקני קבוצת הבוגרים. זו הגישה, ויש דגש על "הכללה" - "להעניק לכל הילדים והצעירים אפשרות להשתתף - כל מי שרוצה לשחק כדוריד יתקבל בברכה ללא דרישות לגבי יכולות ביצוע. אנו מודעים היטב לאחריותנו החברתית הגדולה כלפי הצעירים. אכפת לנו מכל השחקנים, ללא קשר להתפתחות שלהם. אנחנו מעניקים לצעירים מגוון פעילויות פנאי משמעותיות בסביבה בטוחה".

 


עקרונות הפרויקט של ורברג מאתר המועדון (תרגום - גוגל), ולוגו הפרויקט על חולצת המועדון


טורקניץ מבהיר: "כל נושא הקהילה, באופן כללי בשוודיה, מהווה ערך עליון בספורט. לא רק בכדוריד, אלא בכל הענפים, ובכל המועדונים. החיבור לקהילה נותן את הכוח והרוח למועדונים להתקיים, כי כסף גדול אין. אתה צריך להסתובב כאן בעיר, ולראות מה קורה סביב הקבוצות, ולא רק שלנו. יש פה גאווה עירונית בזכות הפרויקטים. יש פה טירוף סביב הספורט, סביבנו, סביב קבוצת הכדורגל שעלתה לליגה הראשונה ומצליחה. כל עסק שאתה נכנס, אתה רואה דגלונים ומבין שהוא תומך באיזה קבוצה, מסופרים ועד חנויות קטנות. הפרויקטים עם המהגרים, ויש כאן הרבה - הם מאוד יפים. הכל בחינם, במטרה לשלב אותם בחברה דרך הכדוריד.יש לנו הרבה מה ללמוד בישראל בעניין הזה. זו מדינת ספורט מדהימה, עם ערכים. אחת החוויות הגדולות שלי כאן דווקא הייתה בהוקי קרח. הגעתי לגטבורג, ראיתי משחק עם 11 אלף צופים, אווירה מטורפת. כיף גדול".
 
 
אגב, המרכז לכלכלת ספורט בחן את פעילות המועדונים בשוודיה - ומצא שהשפעה של פעילות המועדונים, הפרויקטים ו-42 אלף ילדים ובני נוער שמעורבים בכדוריד! היא חשובה מאוד ולא רק לכלכלה, אלא מביאה עימה תועלה חברתית גדולה ופעילויות בית ספריות.
 
ורברג כבר נערכת במלוא הכוח לעונה שאמורה להתחיל ב-11 בספטמבר. המנויים מוצעים למכירה (בקורונות שוודיות כמובן - מחיר המנוי היקר עולה כ-930 שקל, והזול ביותר 192 שקל), הגם שרק בחודש הבא יוחלט בהתאחדות המקומית האם ניתן יהיה להכניס קהל לאולמות ומתי (האולם המקומי מכיל כ-2,500 מקומות, ולדברי טורקניץ ממוצע הקהל נושק לכאלפיים).

נראה שבקבוצה הפיקו לקחים, וצירפו צמד שחקנים מנבחרת אסטוניה בעלי עבר בליגות בגרמניה. שחקן נוסף מנבחרת פינלנד שמגיע מהליגה הנורבגית. למעשה, מלבד טורניר כדוריד חופים שבוטל, בגלל אי הגעת קבוצות ממדינות שכנות, הפעילות מתקיימת כסדרה בעיר, וביתר הספורט השוודי גם בימי הקורונה.


 

סרטון הביצועים של טורקניץ מעונתו הראשונה בורברג

טורקניץ: "התחלנו להתאמן לפני שבוע. אני מניח שנפתח את העונה בלי קהל, אבל מעריך שבהמשך ייתנו גם לאוהדים להיכנס. למעשה, אין שום הגבלה שמשפיעה עלינו. הכל פה פתוח, העיר מפוצצת בתיירות, מועדונים פה פתוחים, ובכלל יש דיסוננס מטורף באיך שמשבר הקורונה מוצג בישראל לבין שוודיה. יכול להיות שבערים הגדולות המצב שונה, כי שם היה יותר בלאגן. קצת מצחיק אותי, שבארץ אנחנו קוראים איך השוודים טעו ומה עשו נכון בישראל, אבל כאן - החיים נורמליים והכל בסדר. אנשים ברחובות וכולם נהנים. זו עיר תיירותית, כך שדי מפוצץ פה עכשיו. פה עוד לא שמעתי בנאדם שאומר שהמדיניות של הממשלה השוודית לא נכונה, ויצא לי לדבר עם אנשים. הדבר היחיד, הם מודים שפספסו בהתחלה את הקבוצות בסיכון, את הזקנים והחולים לבידוד. כמובן שיש השפעות של מיתון על הכלכלה, אבל בעיני ולפי מה שאני שומע - המדינה הזו מתנהלת מצוין. האמת מאוד מופתע שחזרתי מישראל לשוודיה. העיר כאן תוססת, מסיבות, כיף, החיים כאן נמשכים".

אז אחרי שנה, איך בשוודיה?  

"חוץ מזה שקר פה רוב השנה, וזה קורה בעיקר בגלל הרוחות, וזה אומר שיורד גשם מטריה לא תעזור לך פה, הכל נהדר. בונים פה קבוצה הרבה יותר טובה. גם בקטע החברתי יותר נחמד, כי פתאום אנחנו 7 זרים שמסתובבים הרבה יחד. הביאו שחקנים יותר מנוסים ומרגישים שהרמה באימונים הרבה יותר גבוהה. בעונה שעברה, אם אני חשבתי שאני מגיע חסר ניסיון, אז גיליתי שיש פה שחקנים עם הרבה פחות ניסיון ממני, כי זו הייתה הפעם הראשונה שלהם בליגה הראשונה. מקצועית, זו הייתה עונה לגמרי לא קלה, אבל אחרי שכולם עשו את הסוויץ' ויצרנו DNA משלנו - עשינו כמה חודשים טובים. הגענו למשחק אחד על ההישארות, ויום לפני הליגה הופסקה בגלל הקורונה. זה לא שהייתה יורדת ברורה, כי היינו אנחנו וקבוצה נוספת עם אותן נקודות.
"בגדול, לקח לי קצת זמן להבין את התרבות פה. זו לא שהייתה לי בעיה. התאקלמתי מצוין, אבל לקח לי זמן להבין למה אנשים עושים מה שעושים. השוודי מאוד שונים מהישראלים. הם אנשים מאוד חביבים, מאוד חברותיים. אם נחזור לפן המקצועי, התחלתי את העונה שעברה באיזה מין 'בום' מקצועי, ובקטע טוב. הייתה לי תקופה טוב, נכנסתי חלק למארג הקבוצתי. העונה התפקיד שלי יהיה משמעותי, אבל לא תפקיד להציל את המולדת כמו בעונה הקודמת ואני מרוצה מזה. היה לי שלב של פציעה בעונה שעברה, שלצערי זה מוטיב שחוזר על עצמו בעונות האחרונות. פציעה של פריקה באגודל היד הזורקת. לקח לי הרבה זמן לצאת ממנה. אפשר לומר שזה הרס לי חלק משמעותי מהעונה, אבל אני מקווה שטפו טפו אהיה בריא העונה ואעשה את קפיצת המדרגה".

זו העונה השנייה ולמעשה האחרונה שלך בחוזה בשוודיה. אני מניח שאתה מתחיל לכוון קדימה ברמת המחשבה.

"כן, אבל זה מאוד תלוי איך תיראה העונה שלי. חשוב לי לעזור לקבוצה להצליח, ובהמשך אני בהחלט רואה את עצמי מתקדם לליגה טובה יותר. למועדון גדול יותר. מה שמדהים פה, שהליגה השוודית מורכבת מהמון צעירים, שעוברים לקבוצות הגדולות ביבשת. גם כאלו שמשחקים בקבוצות הקטנות. יש פה לא מעט שחקנים שעברו בקיץ לגרמניה, למועדון כמו אלברום מנורבגיה שמשחק בליגת האלופות, וגם למונפלייה בצרפת. כמובן שאני מקווה שזה יקרה גם לי. הייתה לי אופציה בעונה שעברה לעבור לנורבגיה, אבל הליגה שם פחות איכותית מאשר השוודית. לאן אני מכוון? מצד אחד לגרמניה, שהיא חלום של כל שחקן כדוריד. מצד שני, קורץ לי מקומות כמו צרפת או ספרד, עם דגש על המקום שאגור בו. כמובן שבסוף אבחר לפי הכדוריד נטו, אבל בהחלט מדמיין את עצמי במקום שחיי בו ומגניב לי. שלא יישמע אחרת, טוב לי כאן. המועדון מעמיד לי דירה של 3 חדרים, ממש במרכז העיר. הכל קרוב, לאולם, לחדר כושר ואפילו לפיצות כאן. הדירות כאן ברמה מאוד גבוהה. החיים פה פשוטים אבל איכותיים. בלי ניכורי עיניים, אבל מאוד איכותיים".
 
בעונה שעברה הגעת לשוודיה וחברתך טלי בראל הצטרפה אליך ושיחקה במועדון סמוך. זה יקרה גם בעונה הזו?

"אני מאוד מקווה. טלי הגיע למועדון שחווה הרבה בעיות כלכליות ונשר לליגה השלישית. כבר הייתה לה הצעה ממועדון בליגה הראשונה כאן, אבל זה נפל. היא בישראל כרגע. כולי תקווה שנצליח שהיא תבוא לפה לשחק".
 

טלי בראל ורם טורקניץ. סיפור אהבה שנולד במכבי ראשל"צ, ונמשך בעונה שעברה בשבדיה. צילום: חן קלדרון
 
ספונסרים1ספונסרים2ספונסרים4 - גיבובהסופנסרים5 - אאוטדורמולטןגייטוריידקל גב