איגוד הכדוריד
"תופעה פסיכית, סופר מרגשת - גאווה גדולה"
להגדיר את התופעה כמבורכת, זה כמובן הכוונה, והיא נכתבת בלשון המעטה - 8 ליגיונרים ישראלים, ובליגות נחשבות באירופה - זו תופעה יוצאת דופן גם בזווית רחבה יותר של הספורט הישראלי.

דניאל מוסינדי ממשיך בארלנגן מהבונדסליגה הגרמנית. יואב למברוזו עשה את המעבר מאייזנאך מליגת המשנה בגרמניה אל לימוז' מהליגה הבכירה בצרפת (אחרי שהיה מחוזר גם בליגות הבכירות בפורטוגל ובספרד, ולמעשה כשרק לפני שנה הוא עוד שיחק בליגה השלישית בגרמניה).
 
אדיר כהן ורם טורקניץ ממשיכים בקבוצותיהם בליגות המובילות בשוייץ ובשבדיה (וינטרתור ו-וארברג) אחרי שהציגו עונת בכורה טובה למדי ברמה האישית.
 
יונתן דיין עבר מגורמסבאך לרימפאר בליגת המשנה בגרמניה, אליה מצטרף שניר נציה שישחק בגרוסוולשטאדט – מועדון עם עבר מפואר. אל דן טפר שזכה להארכת חוזה בשארבור מליגת המשנה בצרפת יצטרף ליאור גורמן, כשהמטרה של הקבוצה היא להעפיל לליגה הבכירה.

אגב, דיין הוא כבר הוותיק שבחבורה ויפתח את עונתו השלישית בגרמניה, כאשר בראשונה הספיק לטעום ולשחק בבונדסליגה הבכירה, וכדי להעצים את התופעה - הוא, למברוזו ומוסינדי הם בסך הכל בני 20, ויובילו בינואר את נבחרת העתודה של ישראל באליפות אירופה.
 
כשמביטים על השנה האחרונה, ועל היציאה המסיבית ויוצאת הדופן של כדורידנים ישראלים לאירופה – התבקש לשמוע איך הליגיונרים הבולטים מהעבר, אלו שפתחו את הדלתות בגרמניה, רואים את התופעה, ובכלל את תרומתה העכשווית והעתיד לכדוריד הישראלי וכמובן לנבחרת הלאומית.

 
 
חן פומרנץ, ששיחק קרוב לעשור בשתי הליגות הבכירות בגרמניה (במדי ווצלאר, האם גרוסוולשטאדט) ובשוויץ (גראסהופרס וקריינס)
, מתפעל: "התופעה הזו היא סופר מרגשת. בכל פעם שאני רואה את הכתבות האלו על יציאה של עוד שחקן ועוד שחקן, אני רואה את עצמי לפני 15 שנה, ואומר 'וואו'. הם זכו בזכות גדולה, כי הם עובדים קשה. כולם. הם מקבלים הזדמנויות, וזו פשוט תופעה פסיכית – בשנתיים יצאו 8 שחקנים וזה משהו בלתי נתפס. צריך לתת להם הרבה כבוד, ובכלל על כך שהמעמד של השחקן הישראלי משתפר באירופה".
 

חן פומרנץ, באולסטאר הבונדסליגה הגרמנית בתחילת העשור הקודם.
צילום באדיבות: Claus Bergmann

פומרנץ מדגיש: "אם אני צריך לשים את האצבע על שני דברים שהובילו לתופעה – אז ללא ספק שזה הפרויקט של נבחרת הנוער בגרמניה, שלקח את השחקנים בגישה ובחשיפה כמה צעדים קדימה, וכמובן העידן והמרחק הדיגיטלי ברשת שהתקצר היום. בזמנו, שאנחנו יצאנו, לא היה את האינטרנט מפותח. היום יש יותר נגישות, לפחות תקשורתית. אז זו הייתה תקופה אחרת, שהיית צריך הרבה מזל – שיראו אותך במשחק ספציפי ולהתבלט בו, ומשם השתלשלות של דברים. היום אפשר לראות הכל, משחקים בכל הרמות, כמובן בנבחרות, לעקוב אחרי נתונים, אבל שוב - הגורם מספר 1 לדעתי שחשף אותם זה הפרויקט בגרמניה. שם הבינו שיש שחקנים והעניקו להם הזדמנויות.

"אני מסתכל למשל על יואב למברוזו, שעשה קפיצת מדרגה מדהימה. הוא כבר הפך בגיל 20 למרכז העתיד של הנבחרת. הוא הדמות שתוביל אותה יחד עם יתר השחקנים, שיזכו להתנסות, לצבור ניסיון וישפרו את היכולות. אני חושב שגם הבחירות של הליגות שהם עשו נהדרות. הן התחילו בליגות איכותיות, חזקות, ואלו חוויות שיעצבו אותם להמשך הקריירה".
 
כמי ששיחק בשתי קבוצות בגרמניה - עם אבישי סמולר ועם אחיך גיל, איך החיבור בין דן טפר לליאור גורמן שישחקו יחד בשראבור, יתרום להם?

"בחיים האישיים זה כמובן משפיע. ברמה הקבוצתית מקצועית – מבחינתי לא הייתה לכך השפעה, וזה לא אמור להשפיע. אין ספק שאתה יוצא הביתה מאימון, ויש לך 22 שעות להעביר עד האימון הבא, ויש לצידך מישהו שמבין את התרבות, חוגג איתך את החגים, והוא חבר טוב שלך מעבר לכדוריד – זה עוזר. המון. בהחלט זה תרם לי לשחק שנה אחת עם אבישי, ושנה אחת עם גיל. בהמשך, גם נתנו לי להיות קפטן בקבוצה גרמנית, כך שמבחינתי התמודדתי לאורך התקופה בצורה טובה.
 
"לסיכומו, המעמד של השחקנים הישראלים היום השתנה. אני מסתכל על התקופות שלי, היכולות הפיזיות של החבר'ה האלו גבוהות מאוד. הכי חשוב שהם יישארו באירופה כמה שיותר זמן, כי התרומה שהם יחזירו לנבחרת תהיה מדהימה. תמיד קינאתי בחברים שהיו לי בצ'כיה או הסקנדינבים, שהיו חוזרים 15 ליגיונרים ומתקצבים למשחק נבחרת. יהיה כיף שה-8 האלו יחזרו מאירופה למשחקי הנבחרת. תענוג גדול, ואני גאה בהם".

 

עידן מימון ואבישי סמולר. צילום: הדר ואן קולא
 
עידן מימון, ששיחק שנתיים בבונדסליגה השנייה בגרמניה (בפולינגן ובגופינגן) בתחילת המילניום, סיפר: "זה מבורך מאוד, ואני שמח עבור כל אחד מהם על ההזדמנות שהייתה להם לצאת ולהתנסות בליגות אירופיות נחשבות. אסור לוותר על אופציה כזו, וזה בהחלט מרשים".
 
מימון משוכנע כמו פומרנץ: "התרומה של הפרויקט בגרמניה לשחקנים הצעירים המוכשרים היא גדולה. החשיפה, העבודה איתם שהראתה בגרמניה שיש שחקנים ישראלים מוכשרים שמסוגלים להשתלב ולתרום, ובכלל גם ההשתלבות של הנבחרות הצעירות באליפויות אירופה בשנים האחרונות. כמות כזו של ישראלים שיוצאים בזמן כל כך קצר – זו תעודת ההערכה לכולם ובמיוחד עבור השחקנים שצריכים להיות גאים בעצמם. זה יתרום המון לנבחרת הלאומית. הם יתחשלו, יתנהגו כמו מקצוענים, יחוו רמות פיזיות אחרות, ואז שהם יחזרו למשחקי הנבחרת – הם כבר לא ירגישו נחותים. לשמחתי, מדובר גם בחבר'ה צעירים שהעתיד לפניהם".
 
איך אתה משווה את התקופה הזו לימים שאתה יצאת לגרמניה, והיית למעשה ליגיונר יחיד באותה תקופה.
 
"בתקופה שלי, להגיע לבונדסליגה ראשונה או שנייה בגרמניה זה היה כמעט בלתי אפשרי. אז היה מותר לצרף שני זרים בלבד, ואף אחד לא חשב לקחת שחקנים ישראלים לליגות בכירות, לא בגרמניה ולא בצרפת. למזלי, הייתי שותף לעונה הבלתי נשכחת שלנו בליגת האלופות עם הפועל ראשל"צ, וזה מה שפתח בפני את ההזדמנות לצאת לגרמניה ולהוכיח את עצמי. אם זה היה תואם למצב הנוכחי, והיה את המשחקים מול קיל היום, אני יכול להעריך שהייתי מגיע לשחק ובקלות באחת מהקבוצות המובילות בבונדסליגה. אני שמח שיצא לי לחוות שנתיים בגרמניה, גם בליגת המשנה. אני משוכנע שיכולתי לעשות יותר, והוויתור מצידי על קריירה אירופית היה מוקדם ומהיר מדי. זה בהחלט משהו שלא מציתי עד הסוף. לכן, הטיפ שלי שלא יוותרו, גם אם קשה, ויישארו כמה שיותר. אין ספק שעבודה קשה והתמדה משתלמים".

אבישי סמולר, ששיחק כחמש עונות בבונדסליגה הבכירה בגרמניה (בווצלאר ולמגו), מוסיף: "זו בהחלט מגמה מדהימה שמשמחת אותי מאוד. זה בעצם מה שקיוותי שיקרה בתקופה שאני יצאתי לגרמניה, ואני חושב שזה מצחיק, הגדילה של השחקנים הישראלים שיוצאים לאירופה מזכירה את הגדילה של הקורונה: עידן היה הראשון, הסנונית. הוא נתן זרעונים של מודעות מזה כדוריד ישראלי, ואז אני יצאתי לגרמניה וחשפתי את ישראל לבונדסליגה, ואז חן הצטרף לבונדסליגה, והייתה מודעות. מאוד קיוונו ששחקנים אחרים יבואו בעקבותנו. לקח כמה שנים, ולא שאני לוקח קרדיט כלשהו, אבל התקופה ההיא הייתה התחלה של משהו והראתה שישראלים יודעים לשחק כדוריד".

סמולר ממשיך: "השילוב של ההבנה הזו, ואיגוד הכדוריד שחשף את החבר'ה הצעירים בפרויקט בגרמניה, בטורנירים, במחנות, זה תרם משמעותית. בנוסף, צריך לזכור שנהיה תהליך של גלובליזציה. בתקופה שלי הייתי צריך לשלוח וידיאו. היום כבר מגיעים הרבה יותר בקלות. העבודה עם מאמנים זרים שעובדים עם נבחרות ישראל, ומאוד מקושרים להרבה קבוצות - בוודאי תורמת, וגם הקשרים שלי, או חן או עידן, ודברים שאנחנו עושים מאחורי הקלעים לעזור. כל הדברים האלו ביחד מביאים למצב שיש גל חדש ועלייה.

 

אבישי סמולר בימי הבונדסליגה בגרמניה

"ומעל הכל צריך לזכור את הדבר הכי חשוב, שהשחקנים האלו מאוד מוכשרים! מאוד מוכנים להקריב ולעבוד קשה כדי להגיע לחלום שלהם. הם יעשו הכל לרדוף אחריו, שזה סופר מוערך בעיני וזה כיף. באופן אישי, אני חייב להגיד שהסיפור של למברוזו בעיני הוא הישג מטורף. אני זוכר שישבנו בבית קפה בת"א והוא התייעץ איתי. אמרתי לו שהוא כן צריך ללכת לקבוצה מובילה בליגה שלישית בגרמניה ולהתפתח, והיום הוא כבר התקדם לליגה ראשונה בצרפת. לא יודע אם אנשים מעריכים או מבינים את זה - זה ענק. אני מחזיק לכולם אצבעות, שיחיו את החלום, את האהבה. זו תקופה שלא אשכח לעולם. כל הכבוד לכולם".


פרויקט נבחרת הנוער בגרמניה. חלק חשוב בהתפתחות ובחשיפת השחקנים הישראלים בגרמניה
 
ספונסרים1ספונסרים2ספונסרים4 - גיבובהסופנסרים5 - אאוטדורמולטןגייטוריידקל גב