YouTube   Twitter   FACEBOOK
 
 
   
 
?????? ??? ??????
 
 
 
 
 
 
מהליגה הלאומית לליגת העל, מ-1954 ועד היום
אז מי זו "ליגת העל בכדוריד גברים"? איפה הכל התחיל ואיך? מבט היסטורי על ליגת הכדוריד הבכירה בישראל בעזרתו של אהוד סלע
 
     
  תאריך: 11/4/2009   |   ארכיון היסטוריה  
     
 

ליגת העל בכדוריד גברים, ליגת 'בנק יהב', היא הליגה הבכירה בישראל. זה ידוע לכולנו. 12 קבוצות מונה הליגה, מקריית מוצקין ועד נס ציונה. מתל אביב ועד פתח תקווה.

אבל איך הכל התחיל?


בשנת 1955 עלה הכדוריד על מפת הספורט בישראל, עם המשחקים הראשונים של הליגה הלאומית לגברים, באותם זמנים הליגה הבכירה בארץ. הפרט הבא יכול אולי להפתיע את מי שפחות מתמצא בהיסטוריית המשחק, אבל עד 1963 שיחקו בארץ כדוריד במגרשי כדורגל, 11 שחקנים מול 11. מסתבר שבזמנים הללו זה היה נפוץ. "בכל העולם שיחקו אז ככה, במגרשים פתוחים ולפעמים בחורף היו נכנסים לאולמות. יש מקומות שבהם עד היום לדעתי משחקים 11 מול 11", אומר אהוד סלע, שוערה הוותיק של נבחרת ישראל בכדוריד.

סלע, שהחל לשחק כדוריד בשנות ה-60, זוכר ללא קושי מי היו הקבוצות הבכירות של הכדוריד הישראלי בשנותיו הראשונות. "בשנות השבעים היו כמה פעמים של פתח תקווה ואולי פעם אחת הרצליה, אבל אלו היו הבלחות. בגדול הייתה עיר אחת ששלטה, מתחילתה של הליגה ועד אמצע שנות ה-80". זה היה שלטון יחיד, כמעט עריצות בענף הכדוריד בארץ. למלכה קראו רחובות. מכבי רחובות והפועל רחובות (שהתפצלה למעשה ממכבי בשל מחלוקות פנימיות) שלטו בליגה ביד רמה וזללו תארים ללא תחושת שובע.

בתחילת שנות השישים החל לפעול גם גביע המדינה וכאן הדמוקרטיה (או חלוקת התארים אם תרצו) באה יותר לידי ביטוי, עם זכיות של מכבי צפון תל אביב ושתי הרמת גניות, מכבי והפועל. האחרונה רשמה יותר מאוחר שמונה זכיות רצופות בגביע, מ-68' ועד 76'.

נשוב אל הליגה, לשנת 1963, שהייתה שנת מפנה בענף כולו. משנה זו הייתה שוחק 'כדוריד שבע' בליגה הלאומית לגברים, כלומר שבעה שחקנים מול שבעה, אותו משחק שמוכר לנו ומשוחק עד היום. זה היה שינוי משמעותי מאוד. מה שלא השתנה זו השליטה של רחובות ואם נדייק- של הפועל, שעד לעונת 1983/84 זכתה ב-13 אליפויות.

הכדוריד באותן שנים זכה לפופולאריות עצומה. היו שנים שאיגוד הכדוריד מנה כ-100 אגודות פעילות, בהן שיחקו 1000 שחקנים ויותר. "במגרש האמפיתיאטרון ברמת גן, איפה שאני שיחקתי, היו ממלאים את היציעים 3000 איש ועוד 1500 היו מסביב ועל הגדרות, כי זה היה מגרש פתוח", נזכר סלע. "אחד האירועים שאני זוכר במיוחד זה המפגש הכפול של נבחרת ישראל בכדוריד מול יפן, לפני משהו כמו 35 שנים. המשחק נערך ביד אליהו, היכל נוקיה של היום ואת היציעים מילאו 10,000 צופים. לגומלין יומיים לאחר מכן הגיעו 8000 איש".


האליפות האחרונה של הפועל רחובות, בעונת 1983/84 כאמור, סימנה את חילופי השלטון בכדוריד הישראלי. הכתר עבר לממלכה אחרת ונותר עד היום בידיהן של שתי מלכות שמקיימות כבר מספר שנים רוטציה, אם כי לא מרצון- מכבי והפועל ראשון לציון.

מכבי הייתה זו שהחלה במסורת של עיר היין וזכתה בשלוש אליפויות עד סוף שנות השמונים, אך אז היא פינתה את מקומה ליריבה המושבעת. שנות התשעים היו שייכות כמעט באופן בלעדי להפועל, שרשמה את רצף הזכיות הגבוה ביותר באליפות, תשע במספר, מעונת 1992/3 ל-1999/2000 וגם בגביע המדינה, 11 זכיות רצופות, בין העונות 1988/9 ל-1998/9. עם בוא המילניום החדש הסדר מעט השתנה, כשגם אס"א תל אביב מצליחה לשים את ידה על צלחת האליפות ב-2002, אך הכתר עדיין נשאר באופן כמעט בלעדי בראשון לציון.


לאורך השנים היו קבוצות שהבליחו לכמה שנים בצמרת הכדוריד הישראלי ונעלמו. קבוצות כמו הפועל כפר מנחם, עין ורד, הפועל קישון/יגור (של איגור ביאליק האגדי) ורמת ישי. אליהן ניתן לצרף אימפריות כמו הפועל ומכבי רחובות כמובן וגם מכבי רמת גן, שלצערם הרב של חובבי הכדוריד נעלמו כליל מהמפה. "רק כדי לסבר את האוזן, מתוך 12 קבוצות שהיו בליגה הלאומית בשנת 1972,
שמונה קבוצות פשוט לא קיימות כיום, נמחקו מהמפה", אומר סלע.


את מי תזכור כשחקנים הטובים ביותר ששיחקו כדוריד בליגה הבכירה שלנו?

"אפשר לחלק את זה לכמה תקופות. בשנים שאני שיחקתי היה דור מעולה של פייטרים, שעבדו קשה ובאו אחרי העבודה לאימונים והוציאו תוצאות לא רעות. היה יעקב סנדלר, איגור ביאליק ואלס בוייר שהגיעו מצ'כוסלובקיה, מעצמת כדוריד ושינו לנו את קו המחשבה המקובע שהיינו בו. כמובן שצריך להוסיף אליהם שחקנים שנהפכו למקצוענים כמו עקיבא לפלר, ששיחק בקבוצה שנחשבת לבין הכי גדולות בעולם, ברצלונה ומישה יוסיפיביץ' ששיחק מקצוען באיטליה, בני גוז שהיה ברמה גבוהה מאוד. היום אתה יכול לדבר על אבישי סמולר ועידן מימון, שחקנים ברמה גבוהה מאוד".


 
     
 
תגובות גולשים (לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות)      הוסף תגובה
 
1. כתבה מעניינת ומזכירה נשכחות...
  רביב ורניק   (16/11/2009)

2. אני מסכים עם רביב חברי היקר
  יהודה גובלטש   (24/11/2009)

 
 
 
דבר היו"ר
מבנה האיגוד
הודעות האיגוד
נבחרת ישראל
ספונסרים ונותני חסות
תארים
VIDEO נבחרות והשתלמויות
חוקה טפסים ותקנון
קישורים
צור קשר
כניסה לשופטים
פרויקט 2024
הדרכה-השתלמויות מאמנים
וידיאו/סטטיסטיקה ליגת ווינר 2017-2018
וידיאו וסטטיסטיקה ליגת ווינר עונת 2018-19


 
 
ספונסרים